Archive for February, 2010

על הפסיקה התקדימית במאבקם של עובדי אקרשטיין ירוחם

Saturday, February 6th, 2010

מאת מורן רייכמן

 

ב-26 בינואר 2010, הכיר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בהחלטה תקדימית, כי “כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי” הינו הארגון היציג של העובדים במפעל של חברת אקרשטיין בירוחם.

בית הדין דחה את טענת הנהלת “אקרשטיין תעשיות” לפיה ועד עובדים בחברה צריך לאגד גם את העובדים בשני המפעלים האחרים, באשדוד ובראש פינה, ולכלול לפחות שליש מעובדי הקבוצה כולה, ולכן הועד שהוקם במפעל בירוחם אינו לגיטימי.

זו הפעם הראשונה בישראל בה הכיר בית דין לעבודה בעובדי מפעל אחד מתוך כמה מפעלים / יחידות נפרדות של אותו מעסיק כיחידת מיקוח נפרדת.

עדי אורן-פריאנטי (33), עורכת דין בעלת משרד פרטי לדיני עבודה, הייתה חברה בהתנדבות, בצוות שייצג את ועד עובדי המפעל בירוחם, לצידו של עו”ד איתי סבירסקי מ”כוח לעובדים”.

 

ברכות על ההישג.

מדוע בכלל הגיע הסכסוך בין עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם להנהלה לבית המשפט?

“אחרי פגיעה מתמשכת בזכויות העובדים במפעל, התנהגות לא חוקית וכוחנית של הנהלת המפעל כלפי העובדים ותאונות עבודה חוזרות ונשנות שגרמו לפציעות חמורות בקרב עובדים במפעל, החליטו העובדים במפעל להתאגד בעזרת “כוח לעובדים” במטרה להילחם על זכויותיהם כקבוצה מגובשת אל מול ההנהלה. ההנהלה לא הכירה בהתאגדות ובמקום זאת בחרה להתנכל לעובדיה בכוחניות, בהטלת סנקציות וקנסות, בהתנהגות שמזכירה לצערנו את היחס לעובדים זרים בישראל. בסופו של יום העובדים רצו לממש זכות יסוד, להתאגד, ולשבת עם ההנהלה סביב שולחן המשא-ומתן. על רקע כל זה לא נותר לעובדים ול”כוח לעובדים” אלא לפנות לבית המשפט.”

מה ביקשו בעצם העובדים מבית המשפט?

“העובדים ביקשו לממש זכות בסיסית של כל עובד בישראל – הזכות להתאגד. העובדים ביקשו שבית המשפט יחייב את הנהלת המפעל להכיר בוועד שהקימו ככזה המייצג את הפועלים במפעל בירוחם, וזאת באופן אוטונומי וללא קשר למפעלים האחרים של החברה באשדוד וראש פינה.”

מה היו טענות ההנהלה?

“ההנהלה טענה שהוועד בירוחם אינו לגיטימי מאחר שוועד עובדים צריך לכלול שליש מעובדי החברה כולה (זוהי דרישת החוק מ.ר.) וחברת אקרשטיין תעשיות כוללת גם מפעלים נוספים שלא הצטרפו לוועד שהוקם בירוחם, ולכן הם לא חייבים לקיים איתו משא ומתן.”

מה החליט בית המשפט?

“כבוד השופטת הופמן קיבלה את עמדתנו, על פיה המפעל בירוחם הוא יחידת מיקוח עצמאית שמנותקת מהמפעלים האחרים. בית הדין בחן את הגורם הגיאוגרפי, את האינטרס הקהילתי המשותף, ואת אופן פעילותו של המפעל, והבין כי מדובר בהתארגנות ראשונית שיש צורך לחזקה כמו גם את הצורך בחיזוק הזכות לחופש ההתארגנות, חיזוק העובדים וחיזוק התארגנויות העובדים.”

מה מיוחד בהחלטה?

“זוהי החלטה תקדימית שעתידה לשנות מאזן הכוחות בשוק העבודה בישראל. זוהי החלטה שבאה לחזק את העובדים ואת חופש התארגנותם. עובדים אינם צריכים עוד לחשוש להרים את ראשם עקב רצונם לעמוד על זכויותיהם הלגיטימיות. קבוצת עובדים לעולם תהיה חזקה יותר ממצב בו כל עובד נלחם רק בשביל עצמו באופן פרטני וללא תמיכת כלל העובדים, נציגות העובדים או ארגון העובדים.

אילו השלכות יכולות להיות לפסיקה התקדימית?

“בית המשפט אומר כאן לעובדים – “לכו להתאגד!” – הוא מכיר בכך שהתאגדות היא זכות בסיסית, עניין לא טריוויאלי במדינת ישראל בשנים האחרונות. באופן פרטני, הפסיקה אומרת שבחברות גדולות ורשתות עם סניפים או מפעלים נפרדים, לעובדים יש זכות להתאגד בנפרד מיחידות אחרות של אותה חברה, ושההנהלה צריכה להכיר בהם ולקיים איתם משא ומתן. זה יכול להשפיע על עובדים רבים במשק, מעובדים של בית קפה אחד מתוך רשת של בתי קפה, ועד עובדי יחידת פיתוח של חברת היי-טק שיושבים בחיפה כששאר החברה יושבת במרכז.”

 

עדי אורן-פריאנטי, עו"ד